#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עו. אמרו לו צא תן לו ואומר פרעתי והעדים מעידים אותו שלא פרעו מה בדיוק מעידים העדים? 	"פירש רש""י (ד""ה והעדים) דמיירי שמעידים שבפניהם תבעו לפרוע לו ע""פ ב""ד ולא פרעו, והואיל ובפניהם העיז לעבור על פי ב""ד אינו נאמן שוב לומר פרעתיו שלא בעדים <sup>נג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נג.  והרא""ש  (סי' מא)  והרשב""א  (ד""ה צא)  הקשו על פרש""י והרשב""א פירש דמיירי שאמרו העדים לא זזה ידינו מתוך ידו משעה שיצא מב""ד ולא פרעו. והרא""ש פירש שאמרו לו העדים בשעה שאתה אומר שפרעת עמנו היית באותה שעה וידענו שלא פרעת אז.</span>"	"ב""מ יז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עז. א""ר יוחנן הטוען אחר מעשה ב""ד לא אמר כלום. וקשה: 1) למה כותבים כתובה הרי גם בלא כתובה אינו נאמן לומר פרעתי 2) מדוע הסתפק ר' יוחנן במקרה שהאלמנה והיתומים חולקים אם נתנו לה מזונות על מי להביא ראיה הרי אין הם נאמנים לומר פרענו? "	"תירצו התוס' (ד""ה הטוען):1) שכותבים כתובה בשביל התוספת כתובה שעליה נאמן לומר פרעתי.2) שהסתפק במזונות שעברו [שיש צד שהיתומים נתנו לה] אבל לגבי מזונות עתידים באמת אינם נאמנים לומר שפרעו."	"ב""מ תוס' יז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עח. מהיכן הוכיחו התוס' שלארוסה יש כתובה אפילו לא כתב לה?	"מפרק האומר דקאמר היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך, הוא מותר בקרובותיה ואם נתן לה גט מעצמו כופין אותו ונותן לה כתובה. והתם ע""כ לא כתב לה, דאי כתב לה היכי מצי למימר לא קדשתיך דאין דרך לכתוב כתובה קודם קידושין."	"ב""מ תוס' יז:"		
